טיפולי שורש לחוששים
כך עוברים טיפול שיניים בלי לפחד. או לפחות כמעט בלי לפחד
מאת ד"ר אלכס בורוכוב

תופעת הדנטופוביה, או הפחד מרופא השיניים, מוכרת היטב בעולם. למעשה, אחד מכל חמישה ישראלים סובל ממנה. בניגוד לפוביות נפוצות רבות (כמו פחד מעכבישים או מנפילה), הדנטלופוביה עלולה לגרום לפגיעה בריאותית של ממש.

הסיבה: היא עלולה לגרום למטופל לדחות בדיקות שיניים תקופתיות ולדלג על טיפולים – עד שממש אין ברירה. כתוצאה, טיפולים קטנים וזולים הופכים למסובכים ויקרים.

מה גורם לתופעה?

בחלק מהמקרים מדובר על חוויה טראומטית שהמטופל עבר בילדותו אצל רופא שיניים, חוויה שנגרמה מטיפול כואב או מטיפול בכפיה. אצל אחרים מדובר בפחד מפני חוסר אונים או איבוד שליטה. עצם המחשבה על שכיבה פסיבית בפה פתוח, ללא אפשרות לדבר או להגיב, היא המפחידה.

עוד מעורבים בתבשיל הדנטלופובי: רעש המקדחה, הריח האופייני למרפאת השיניים, הפחד מכאב, הפחד מדם, מחטים או דקירות. לעיתים מדובר בפחד מפני חדירה אל הפה, המהווה איום על יכולת ההבעה, הנשימה והאכילה.
 
במה מתבטאת התופעה?

ראשית, כאמור, בהימנעות מהליכה לבדיקה. אך גם כאשר המטופל ניגש לרופא השיניים, החרדה מתבטאת באופנים רבים.
 
בעת החרדה נמצא המטופל במצב של מאמץ פיזי ונפשי עז. כל שריריו מכווצים והוא "בכוננות ספיגה". כתוצאה מכך, לאחר הטיפול הוא חש מותש ועייף. חלק מהמטופלים סובלים מכאבי ראש, טשטוש, יובש בפה, הזעה, כאבי שרירים בגב, דופק מואץ, נשימה מהירה ותחושה של חנק.

אז, מה עושים?

כיום אין באמת צורך לפחד מטיפול השיניים. קיימות שיטות רבות להפחתת החרדה או לסילוקה לחלוטין. להלן סקירה קלה:
 
 
• גז צחוק (ניטרוקס)
 
זו אחת השיטות האולטימטיביות לנטרול חרדה, ממש על כסא רופא השיניים, ואנו משתמשים בה במרפאה לעיתים קרובות למדי. מדובר בתערובת של תחמוצת החנקן וחמצן, אשר אמנם מכונה "גז צחוק" אך אינה בהכרח גורמת לצחוק.

גז הצחוק מוזרם דרך מסיכה קטנה המונחת על האף, ומוחדר לגוף בשאיפה. הוא גורם להרפיה של השרירים ולתחושה של ריחוף והתנתקות מהמצב. עם זאת, המטופל נמצא בהכרה מלאה, מגיב להוראות הרופא והאינסטינקטים ההגנתיים שלו אינם נפגעים.

הגז אינו משפיע מיידית – אך עם הפסקת הטיפול השפעתו נגוזה תוך שניות ספורות, ומשאירה רק זיכרון נעים. בדיוק כך: זיכרון נעים.

השימוש בו נחשב לבטוח לחלוטין, אך אצל אנשים מסוימים הוא עלול לגרום לבחילה ולרצון להקיא. כמו כן, הוא לא מומלץ לנשים בהריון ולאנשים הסובלים ממחלות ריאות.
 
• פסיכותרפיה
 
מדובר בטיפול פסיכולוגי לכל דבר, במהלכו נחשף המטופל לגורמי החרדה באופן ההדרגתי,, ומפתח שיטות הרפיה עצמיות.

טיפול זה נערך, כמובן, לפני הביקור במרפאת השיניים – אך בבמקרים חריגים המטפל גם מלווה את החרד לביקור היכרות במרפאה. המרפאה שלנו ערוכה לטיפולים כאלה, וכדי לסייע לו ולהסיח את דעתם של המטופלים מהטיפול, כל חדר מצוייד בטלוויזיה ובאזניות.

• היפנוזה
 
מדובר בסוג של הרדמה ללא חומרי הרדמה, הנערכת על ידי מומחה בעל רישיון בלבד וניתנת גם במרפאתנו.

הטיפול ההיפנוטי גורם להרפיה גופנית מלאה ולשליטה של המהפנט בפחדיו של המטופל. מדובר בטיפול רב עוצמה, באמצעותו ניתן להחזיר אדם אחורה בזמן, כך שהוא יכול לחוות מחדש חוויות ואף לשנותן. ההיפנוזה יכולה לגרום לאדם להבין שהפחד שלו הוא חסר היגיון ואסוציאטיבי בלבד, וכך להעלימו. 

• טשטוש (סדאציה)
 
מדובר בטיפול מרדים אשר גורם לערפול חושים ולטשטוש, הנעשה ברמות שונות וניתן להמשיכו עד להרדמה כללית. סדאציה עמוקה היא שלב מקדים להרדמה כללית במהלכה החולה ישן, אך ניתן להעירו באמצעות גירוי מתאים .
 
טיפול זה יכול להיעשות רק על ידי רופא מרדים המצטרף לרופא השיניים. שימו לב: אמנם קיימים מספר רופאי שיניים שעברו הכשרה ומורשים לבצע סדציה, אך כדי להבטיח טיפול גם במצבי חירום יש צורך בשני רופאים ובאחות או סייעת.

לפני ביצוע הסדאציה במסגרת רפואת שיניים יש לפנות לרופא המרדים לתחקיר מקיף, שכן הרופא אחראי על תפקוד מערכת הגוף בזמן הניתוח עד להתעוררות. בעת הטיפול בסדציה המטופל שוכב בשלווה ומאפשר לרופא השיניים לבצע את הטיפול ללא כל הפרעה. הוא מנוטר לכל אורך הטיפול למכשור רפואי הבודק את רמת החמצן בגוף ואת הדופק, ובמעקב מתמיד של המרדים. .
 
• הרדמה מלאה
 
זהו הטיפול הקיצוני ביותר, אשר ננקט רק במקרים של חוסר ברירה. בזמן הרדמה כללית אין כאבים כלל, והאדם מתאושש תוך מספר שעות. ההרדמה המלאה ניתנת על ידי עירוי תרופות לתוך הוריד. גזי ההרדמה נספגים בשומני הגוף ובמחזור הדם, ולכן הכאבים פחותים בהשוואה לאותה פרוצדורה ללא הרדמה כללית.
 
אחד החסרונות בביצוע הרדמה מלאה כאשר עוסקים בשיקום אסתטי הוא חוסר שיתוף הפעולה של המטופל. בטיפולים אסתטיים קל יותר לרופא להגיע לתוצאות כאשר המטופל משתף פעולה בפתיחה, בסגירה ובהנעת הלסת והרקמות הרכות מסביב וכמובן בהבעה. בהרדמה מלאה האדם פסיבי, הרקמות הרכות נפולות, ולא ניתן באמת לשלוט על תנועות טבעיות של הלסת והרקמות הרכות.