כולנו מכירים את מחלת העששת. זו המחלה הנפוצה ביותר בעולם אחרי הצטננות,  ובמהלכה גורמים חיידקי העששת לריקבון השן ולנזקים שונים. העששת יכולה לגרום לכאב, לאי נוחות, להפרעה בתפקוד (לעיסה, דיבור) ובאסטטיקה של הפנים והחיוך.

עששת מופיעה בעיקר באזורים שבין השיניים, בצווארי השיניים, ובחריצים והחרירים (המשטחים הסיגריים של השיניים). למרות שכל אחד, בכל גיל, יכול ללקות בעששת - היא נוטה לפגוע בעיקר בילדים ובצעירים, והיא הגורם העיקרי לאובדן שיניים אצל צעירים.

מניעת עששת

התרופה הטובה ביותר כנגד עששת, כמו למחלות רבות אחרות, היא המניעה. השלב הראשון: מניעה על ידי צחצוח שיניים נכון, במשחה המכילה פלואוריד. כמו כן ניתן למצוא פלואוריד במי פה, במי השתיה (ברוב האזורים בארץ), או כתוסף טבליות ובטיפות. הפלואור מחליף את חומר זגוגית השן (הידרוקסיאפטיט) בפלואורואפטיט  - מינרל העמיד יותר בפני עששת.

פעולת מניעה נוספת נערכת על ידי רופא השיניים: איטום חריצים וחרירים, כאשר השן בוקעת לחלל הפה. ניתן לבצע פעולה זאת לפני גילוי העששת – או לאחר גילויה, כפעולה מונעת בשיניים שעדיין לא נפגעו.

טיפול בעששת

העששת פוגעת בזגוגית השן (אמייל) ובחומר שמתחתיה (דנטין). שני אלה אינם ניתנים לריפוי, ואינם מתחדשים באופן טבעי, הטיפול המוכר בעששת הוא שיחזור השן (סתימה).

בתחילת הטיפול מסלק רופא השיניים את רקמת השן הפגועה, ומשחזר אותה באמצעות חומר סינטטי עמיד (סתימה לבנה). זה הטיפול הבסיסי בעששת, אך אם החור בשן עמוק, או שחל זיהום במוך השן - יש לבצע טיפול שורש. במסגרתו מוצאת רקמה רכה מתוך מוך השן ותעלות השורש, האזור מנוקה מחיידקים, וממולא בחומר סתימה.

לאחר טיפול השורש מבוצע השחזור, בסתימה – או באמצעות מבנה וכתר.